This blog is almost exclusively written in English, but in this post I compiled Torah sources that relate to the plight of Eritrean Asylum Seekers. For English content scroll down.
יש לחקור אם נכון לפי התורה ליַשֵיב פליטי\מבקשי המקלט ממדינת אריתריאה בינינו בא"י, מפוזרים ברחבי הארץ, במקומות שיש סיכוים לפרנסה. אע"פ שלכאורה שלאו דוקא יש חיוב הלכתי ברור כלפי הפלטים מאריתריאה, מ"מ י"ל שיש הוראה מוסרי.
בפרשת כי תצא כתוב "לא תסגיר עבד אל-אדניו אשר ינצל אליך מעם אדניו. עמך ישב בקרבך במקום אשר יבחר באחד שעריך בטוב לו לא תוננו" (דברים כג:טז-יז).
לפי האירגון המוקד לפליטים ולמהגרים, המצב באריתריאה היא שחובת הגיוס חלה על גברים ונשים, לכאורה ל-18 חודשים אבל בפועל ללא הגבלת זמן, עד גיל 40-55. השירות הלאומי באריתריאה שונה במהותו מזה שבמדינות אחרות. המלחמה האחרונה בה אריתריאה הייתה מעורבת הסתיימה 2001 ומרבית המשרתים אינם מבצעים תפקיד מלחמתי כלשהו. רובם המכריע של המשרתים עובדים בעבודות כפייה למען המשטר – הם עובדים במכרות, סוללים כבישים, בונים גשרים ובניינים, עובדים במפעלים ובחקלאות. תמורת עבודות אלו המשרתים מקבלים שכר כה זעום שהם זקוקים לתמיכה של המשפחות שלהם כדי לא למות מרעב. ועדת חקירה של האו"ם קבעה כי מדובר במערכת של עבודות כפייה ולא שירות צבאי או לאומי לגיטימי.
בגמרא גיטין דף מה ע"א יש מחלוקת אודות איזה עבד מדובר בכתוב. לפי רבי יאשיה "במוכר עבדו לחוצה לארץ הכתוב מדבר" ולפי רבי אחי בר' יאשיה "בעבד שברח מחו"ל לארץ הכתוב מדבר".דעה שלישית של רבי: "בלוקח עבד ע"מ לשחררו הכתוב מדבר".
הרמב"ם (הלכות עבדים ח י) מביא שיטת רבי אחי בר' יאשיה: " עבד שברח מחוצה לארץ לארץ ישראל אין מחזירין אותו לעבדות, ועליו נאמר בתורה " לא תסגיר עבד, אל אדוניו ". ואומרין לרבו שיכתוב לו גט שיחרור, ויכתוב עליו שטר חוב בדמיו, עד שתשיג ידו, וייתן לו. ואם לא רצה האדון לשחררו מפקיעין בית דין את שיעבודו מעליו, וילך לו". אבל בהלכה י"א כתב הרמב"ם ש"עבד זה שברח לארץ, הרי הוא גר צדק".
בשו"ע י"ד רס"ז:פה מביא פסק הרמב"ם שהעבד ילך לו לחירות ואינו מזכיר שהוא גר צדק. אבל בבית יוסף י"ד סוף רס"ז משמע שסבר שהעבדים שמדובר בהם הם "אלו שנמולו וטבלו לשם עבדות שכך הם סתם עבדים שבתלמוד".
האים מצוה זו נוהגת בזמן הזה כתוב בספר החינוך מצוה תקס"ח ש"נוהגת אפילו בזמן הזה בזכרים ובנקבות שהכל מוזהרים שלא להשיבו אל אדוניו אחר שהוא בורח אל הארץ הנבחרת". לפי האבן עזרא (דברים כג:טז-יז) "אם יסגירנו אל אדוניו הנה זה חילול השם".
ברש"י מביא ב' פירושים מי הם העבדים שבהכתוב.לפי הד"א מדובר "אפילו בעבד כנעני של ישראל". הפירוש הראשון של רש"י, "כתרגומו"; (עבד עממין) אינו ברור אם מדובר בישראל שנשתעבד לנכרי או בעבד שהוא עצמו נכרי. הרא"ם הבין ש"הוא ישראל הנמכר לכותים". הנחלת יעקב פירש להתרגום היינו דוקא עבד גוי שברח מגוי לישראל לקבל עליו שלא לעבוד לע"ז. לפי הפירוש משכיל לדוד קשה לרש"י אם העבד הוא ישראל "מאי שייך דכתיב בתר הכי עמך ישב בקרבך? הא ודאי ישוב אל אחוזתו?!"
לפי האבן עזרא והחזקוני ברור שהעבד "איננו ישראלי" וכן משמע מלשון הגמרא גיטין דף מה "דתניא לא ישבו בארצך פן יחטיאו אותך לי וגו' יכול בעובד כוכבים שקיבל עליו שלא לעבוד עבודת כוכבים הכתוב מדבר ת"ל לא תסגיר עבד אל אדוניו אשר ינצל אליך מעם אדוניו מאי תקנתו עמך ישב בקרבך וגו''.
לא-תסגיר עבד אל-אדניו ומבקשי המקלט מאריתריאה
יש לחקור אם נכון לפי התורה ליַשֵיב פליטי\מבקשי המקלט ממדינת אריתריאה בינינו בא"י, מפוזרים ברחבי הארץ, במקומות שיש סיכוים לפרנסה. אע"פ שלכאורה שלאו דוקא יש חיוב הלכתי ברור כלפי הפלטים מאריתריאה, מ"מ י"ל שיש הוראה מוסרי.
בפרשת כי תצא כתוב "לא תסגיר עבד אל-אדניו אשר ינצל אליך מעם אדניו. עמך ישב בקרבך במקום אשר יבחר באחד שעריך בטוב לו לא תוננו" (דברים כג:טז-יז).
לפי האירגון המוקד לפליטים ולמהגרים, המצב באריתריאה היא שחובת הגיוס חלה על גברים ונשים, לכאורה ל-18 חודשים אבל בפועל ללא הגבלת זמן, עד גיל 40-55. השירות הלאומי באריתריאה שונה במהותו מזה שבמדינות אחרות. המלחמה האחרונה בה אריתריאה הייתה מעורבת הסתיימה 2001 ומרבית המשרתים אינם מבצעים תפקיד מלחמתי כלשהו. רובם המכריע של המשרתים עובדים בעבודות כפייה למען המשטר – הם עובדים במכרות, סוללים כבישים, בונים גשרים ובניינים, עובדים במפעלים ובחקלאות. תמורת עבודות אלו המשרתים מקבלים שכר כה זעום שהם זקוקים לתמיכה של המשפחות שלהם כדי לא למות מרעב. ועדת חקירה של האו"ם קבעה כי מדובר במערכת של עבודות כפייה ולא שירות צבאי או לאומי לגיטימי.
בגמרא גיטין דף מה ע"א יש מחלוקת אודות איזה עבד מדובר בכתוב. לפי רבי יאשיה "במוכר עבדו לחוצה לארץ הכתוב מדבר" ולפי רבי אחי בר' יאשיה "בעבד שברח מחו"ל לארץ הכתוב מדבר".דעה שלישית של רבי: "בלוקח עבד ע"מ לשחררו הכתוב מדבר".
הרמב"ם (הלכות עבדים ח י) מביא שיטת רבי אחי בר' יאשיה: " עבד שברח מחוצה לארץ לארץ ישראל אין מחזירין אותו לעבדות, ועליו נאמר בתורה " לא תסגיר עבד, אל אדוניו ". ואומרין לרבו שיכתוב לו גט שיחרור, ויכתוב עליו שטר חוב בדמיו, עד שתשיג ידו, וייתן לו. ואם לא רצה האדון לשחררו מפקיעין בית דין את שיעבודו מעליו, וילך לו". אבל בהלכה י"א כתב הרמב"ם ש"עבד זה שברח לארץ, הרי הוא גר צדק".
בשו"ע י"ד רס"ז:פה מביא פסק הרמב"ם שהעבד ילך לו לחירות ואינו מזכיר שהוא גר צדק. אבל בבית יוסף י"ד סוף רס"ז משמע שסבר שהעבדים שמדובר בהם הם "אלו שנמולו וטבלו לשם עבדות שכך הם סתם עבדים שבתלמוד".
האים מצוה זו נוהגת בזמן הזה כתוב בספר החינוך מצוה תקס"ח ש"נוהגת אפילו בזמן הזה בזכרים ובנקבות שהכל מוזהרים שלא להשיבו אל אדוניו אחר שהוא בורח אל הארץ הנבחרת". לפי האבן עזרא (דברים כג:טז-יז) "אם יסגירנו אל אדוניו הנה זה חילול השם".
ברש"י מביא ב' פירושים מי הם העבדים שבהכתוב.לפי הד"א מדובר "אפילו בעבד כנעני של ישראל". הפירוש הראשון של רש"י, "כתרגומו"; (עבד עממין) אינו ברור אם מדובר בישראל שנשתעבד לנכרי או בעבד שהוא עצמו נכרי. הרא"ם הבין ש"הוא ישראל הנמכר לכותים". הנחלת יעקב פירש להתרגום היינו דוקא עבד גוי שברח מגוי לישראל לקבל עליו שלא לעבוד לע"ז. לפי הפירוש משכיל לדוד קשה לרש"י אם העבד הוא ישראל "מאי שייך דכתיב בתר הכי עמך ישב בקרבך? הא ודאי ישוב אל אחוזתו?!"
לפי האבן עזרא והחזקוני ברור שהעבד "איננו ישראלי" וכן משמע מלשון הגמרא גיטין דף מה "דתניא לא ישבו בארצך פן יחטיאו אותך לי וגו' יכול בעובד כוכבים שקיבל עליו שלא לעבוד עבודת כוכבים הכתוב מדבר ת"ל לא תסגיר עבד אל אדוניו אשר ינצל אליך מעם אדוניו מאי תקנתו עמך ישב בקרבך וגו''.
אם נניח שנכון לקבל מבקשי המקלט ממדינת אריתריאה בינינו בא"י יש ליתן להם רשות לעבוד ולפזרם ברחבי הארץ במקום להושיב כולם ביחד בשכונה אחת . לפי הספרי הפירוש של "במקום אשר יבחר" "הוא במקום אשר פרנסתו מצוי' ". אברבנאל מדייק בפירושו של "עמך ישב בקרבך" "להודיע שאין ראוי שיהי' לעבדים עיר בעצמם פן ירבו וירמדו שמה, אבל ישבו בקרב ישראל".
Comment on Facebook: Chayim Lando Your post piqued my interest, and I began to look at some of the more esoteric Meforshim I have to see what they say on the Mitzvah of לא תסגיר עבד. I found some very interesting things in the ביאור על ספר דברים מאת רמ"ד וואלי מד"ת who was a Talmid Muvhak of the Ramchal. Although he does not address the refugee case, the principles he says would be applicable. They also show a great sensitivity.
ReplyDeleteכי כבר ידוע שהוא בורח מפני אכזריות אדוניו שרדהו בפרך ואינו יכול לסבול את רשעתו. ואם ישראל ימסרנו ביד אדוניו יהיה חילול השם גדול, כי יאמרו הגוים שבני ישראל אכזריים יותר מהם, מאחר דניחא להו להחזיר העבד העלוב מוכה ומעונה בידו של אכזר. ואדרבה ניחא ליה לקב"ה שיהיו ישראל בחזקת רחמנים בעיני האומות...
עמך ישב בקרבך. דהיינו במקום המוצנע, שלא ימצאנו אדוניו ולא יחזירנו לשעבודם.
במקום אשר יבחר. הוא ולא אתה. כי בחירת אחרים מצערת את האדם כשהיא כנגד בחירתו.
באחד שעריך. דהיינו בעיר ולא בכפר, כדי שתהיה הצלתו בטוחה ולא מתרופפת.
וגם בעיר עצמו. בטוב לו. ולא בטוב לך, שאם ירצה ידור בבית זה ואם ירצה ידור בבית אחר ולא תכריחנו לדור בפי רצונך. שאם תעשה כך, זהו חסד שלם המשתוה אל הנהגת אדון הכל, ואתה עושה נחת רוח לוצרך, וקידוש השם לעיני העמים.
(דילגתי קצת מדבריו, אבל אלו עיקריהם)